אנטיביוטיקה מתוצרת צרעות

כתב העת Nature מדווח על מחקר גרמני שהתפרסם ב- Proceedings of the National Academy of Sciences . ד"ר גודרון הרזנר וציוותה חקרו צרעה טפילית הנוהגת לעקוץ תיקן ולשתק אותו. לאחר מכן היא מצמידה אליו ביצה. הזחל הבוקע מהביצה חופר לתוך גוף התיקן המלוכלך וניזון ממנו, כשהוא מחטא את סביבתו בתערובת של 2 חומרים אנטיביוטיים המופרשים מפיו.

צרעות טפיליות נפוצות בעולם החרקים המשגשג. מוכרים 80,000 מינים וניתן לנסות לזהות חומרים אנטיביוטיים נוספים בהם הם משתמשים.

לדעת החוקרת, כל מין של חרק טפיל הניזון ממקור מזון מזוהם או אוגר מזון חי לתקופה ממושכת, יכול להוות מועמד למחקר אנטיביוטיקה.

הצרעה שנחקרה
Emerald cockroach wasp

מקורות: http://www.nature.com/news/wasp-larva-disinfects-its-roach-meal-from-within-1.12154

Herzner, G. et al. Proc. Natl Acad. Sci. USA advance online publication

http://dx.doi.org/10.1073/pnas.1213384110 (2013).

מקור התמונה: ויקימדיה. צלם: Muhammad Mahdi Karim

למה לוטוס?

הלוטוס הקדוש צומח בביצה, אך בוץ אינו דבק בו. הוא מסמל טוהר, ונחשב לפרח הלאומי של מצרים, הודו ווייטנאם.

איך הוא מצליח להיות תמיד כל כך נקי?
ולמה לא לאמץ את השיטה גם לסירים, לחלונות, לבגדים – לכל משטח – שיתנקה מעצמו ללא טירחה. ללא שפשוף בחומרי ניקוי יקרים, המזהמים את מי התהום.

את התעלומה – המכונה 'אפקט הלוטוס' – חשף בשנים האחרונות בוטנאי גרמני, שרשם עליה פטנט.
בעזרת טכנולוגיות חדשניות הוא גילה, כי פניו של עלה הלוטוס מכוסים גבשושיות זעירות שאינן מאפשרות לטיפות המים להישאר על העלה.

הטיפות זורמות החוצה וסוחפות את הלכלוך שנקרה בדרכן.

היום כבר נמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים חומרים לציפוי משטחים בגבשושיות ננומטריות: קירות, בדים ועוד.

לקריאה נוספת: אתר הביומימיקרי הישראלי